• טל' 077-54-30-040
    נייד: 052-587-3344

  • טל' 077-54-30-040
    נייד: 052-587-3344



  • הסדרי ראיה לתינוקות

    מאמר זה יעסוק בהסדרי שהות ובשמם הישן הסדרי ראיה ככלל ובהסדרי ראיה לתינוק בפרט.

    על חשיבות נוכחותו של האב בתפיסה ובחוויה של התינוק אין צורך להכביר במילים. מאמרים ומחקרים עדכניים קובעים בבירור שאין למעשה הבדלים משמעותיים במגדר
    בין גברים לנשים. אם בעבר המחקר הפסיכולוגי התמקד בקשר בין התינוק לאמו, הרי שבשלושים השנה האחרונות הייתה ההתמקדות בקשר תינוק-אב והתמורות בתפיסה זו אף הביאו לשחיקה מהותית בחזקת הגיל הרך הבאה לביטוי בסעיף 25 לחוק כשרות המשפטית והאפוטרופסות ולפיה טובת הילד מחייבת, באופן אוטומטי, את משמורתו הבלעדית בגיל הרך דווקא בחזקת האם.

    לא זו בלבד שהתברר כי לתינוק יש יכולת להתקשר בו זמנית ליותר מדמות הורית אחת, אלא שאף לא נמצאה הוכחה כי התחברות למספר דמויות פוגעת בקשר עם אחת הדמויות העיקריות וכי ממילא, עד גיל 18 חודש לערך, ההעדפה להורה הראשוני נעלמת.

    היתרון לילד הנובע מקשר עם הוריו עולה על כל צורך מיוחד לקשר עם הורה זכר או הורה נקבה ואף קיימות הוכחות משמעותיות כי צעירים יכולים לממש את הפוטנציאל הפסיכולוגי שלהם אם ניתנת להם אפשרות לשמר קשר משמעותי עם שני ההורים, גם אם הם גרים בנפרד. כמו כן, הספרות מצביעה על נזקים לילדים כתוצאה מניתוק או דילול הקשר עם האב וההשפעות החיוביות של האב על התפתחות העולל.

    במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים, וככל שהללו לא הגיעו להסכמות לגבי הסדרי הראיה, על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס התינוק ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין התינוק עם לבין ההורה האחר וקביעת הסדרי ראיה לצורך כך .

    אין ספק שהסדרי ראיה לגבי תינוקות, בפרט אלו שעדיין יונקים ומכל מקום עודם חסרי יכולת ורבלית, נתקלים הן בקשיים אובייקטיבים (דוגמת טלטול התינוק בין שני בתים ואי הנוחות הכרוכה בכך) והן בקשיים סובייקטיביים (כגון הקושי של האם הטרייה "לשחרר" את התינוק היונק להחזקתו של האב ובאופן דומה, חששותיו של האב הטרי והבלתי מיומן ליטול אחריות מלאה על התינוק).

    כאן עלינו לשאול את עצמנו אם טובת התינוק מחייבת דווקא הענקת הסדרי ראיה מצומצמים ומוגבלים לאב כאשר האם המניקה נוכחת בסביבה או שמא לינתו של התינוק בשני בתים לסירוגין במסגרת הסדרי ראיה מורחבים תפעל בטווח הארוך דווקא לטובתו של התינוק.

    תשובה לכך נמצאת בספרות המקצועית ממנה עולה כי ללינת התינוק אצל אביו חשיבות רבה בבניית קשר הורה-ילד והיא נמצאה כמיטיבה וחיובית להתפתחותו משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין סתם ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבין בית. דווקא בגילאים הצעירים, ובעיקר כאשר מדובר בתינוק שאיננו עצמאי, "לינה" איננה רק "שינה" אלא כוללת את כל זמן האיכות החובק אותה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב, כמו גם הקימה בבוקר שאחרי. לינת התינוק אצל אביו סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר בין האב והתינוק.

    גם לתינוק – ואולי בעיקר – קיים צורך באינטראקציה עם שני הוריו במגוון הקשרים כגון האכלה, משחק, החתלה, הרדמה וכדומה על מנת להבטיח את התפתחותו הרגשית התקינה ובניית מערכת יחסים מבוססת ואיתנה. גירושים הם לא סיטואציה אידיאלית עבור כל ילד אולם אין ספק שלתינוק עדיפים המעברים בין הבתים על מנת שלא ייפרם הקשר הדוק עם שני הוריו. לינת התינוק גם אצל אביו יוצרת אצלו שיגרה בטוחה ומגוננת ומעודדת תחושה של ביטחון עצמי אשר מוביל בתורו להתפתחות של אמון בבני אדם אחרים.

    הסברה לפיה טובת התינוק שומטת את הקרקע תחת האפשרות למשמורת משותפת מחמת גילו הצעיר הינה אנכרוניסטית ועומדת בניגוד למגמה בעולם המערבי. ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שהטיפול בילדים הוא המשימה שבה הצטמצם הפער בין המינים באופן המשמעותי ביותר. כיום, נשים מטפלות בילדיהן פחות שעות מאשר טיפלו בהן אימותיהן, ואילו גברים מטפלים בילדיהם יותר מאשר טיפלו בהם אבותיהם.

    כיום, לא ניתן לדבר עוד על דפוס משפחתי אחד ויחיד של משפחה הטרוסקסואלית, שבה האב מפרנס והאם מטפלת בילדים. בארצות-הברית, לדוגמה, דפוס משפחתיות זה תואם רק כחמישית מהמשפחות ומחקרים סוציולוגיים שונים מלמדים כי גם בישראל ישנו מגוון משפחות הכולל אופני חלוקת תפקידים שונים בין אימהות לאבות.

    יתרה מכך, הקשר בין פעוטות לבין שני ההורים, ותדירות המגע עמם, חיוניים להתמודדות עם השינויים הנלווים לגירושין. מבחינת הקשר בין סדרי ראיה של האב הלא משמורן לבין התפתחות הילדים נמצא קשר מובהק בין ביקורים מועטים של האב את בנו התינוק לבין איחורים התפתחותיים שפתיים וחברתיים של האחרון ואצל תינוקות זכרים אובחנו גם איחורים מוטוריים. מאידך, אינטראקציה מרובה בין האב לתינוק תורמת תרומה משמעותית להתפתחות של הזהות המינית שלו כילד, להתפתחות האינטלקטואלית שלו, וכן להסתגלות נפשית ולמסוגלות חברתית בשלבים המתקדמים יותר בחייו.

    כיום ברור שלא ניתן להסתפק בכך שאבות לתינוקות ימלאו את תפקידם ההורי רק בדרך של ביקורים קצרים, שטחיים ומלאכותיים הנעדרים קשר רציף, אינפורמטיבי ורגשי. טיולים בגינה ובילויים בקניון אינם יכולים להיות תחליף לאינטראקציה המשותפת אשר נבנית בעת לינת התינוק עם אביו במהלך השבוע. לא זו בלבד שתינוקות זקוקים לפגישות תכופות יותר כדי לשמר את דמות האב, אלא שגם לאבות חשוב לנצור את התחושה שהתינוק הוא חלק בלתי נפרד מחייהם, במיוחד נוכח האילוץ של נגישות מוגבלת ובלתי רציפה אל מול התינוק אשר נכפתה עליהם עקב הגירושין על מנת שיקבלו אחריות ויהיו מעורבים בטיפול בילדם כבר מגיל צעיר מאד, יתחזקו הקשר הרגשי בינם לבין ילדיהם ויתחזקו מעצם מעורבותם בחייהם. הוכח שאבות המעורבים בחיי התינוק יחזקו את המחוייבות כלפיו וגם יתמידו ויקפידו יותר בתשלום דמי המזונות.

    נוכח העדרו של כל מחקר המצביע על סיכון כלשהו העלול להיגרם לתינוק כתוצאה מלינות לילה עם אביו, ראוי היה שגם בתי המשפט לענייני משפחה יכירו בכך שמניעת לינות לילה מתינוקות אצל אבותיהם, יותר מאשר היא יכולה להועיל היא עלולה לסכן את איכות היחסים שמתפתחים ביניהם.

    מניסיוני רב, התדירות המועטה של פסקי דין היוצאים תחת בתי המשפט לענייני משפחה ואשר מעניקים לאב הסדרי ראיה מורחבים לגבי התינוק שלו ובכלל זה לינה משותפת הינם פועל יוצא של אימוץ והזדהות עם הקשיים הנפשיים שחווה האם בשחרור את התינוק לידי אביו וניצולה את חזקת הגיל הרך על מנת לטרפד ולסכל הסדרי ראייה מטיבים לתינוק ולאביו וחבל, שכן טובת התינוק מחייבת דווקא את ההיפך.

    תחושה סובייקטיבית זו של האם מלבה ומעצימה את המאבק בין בני הזוג, אינה מאפשרת להם להגיע להסכמה ביניהם ביחס למשמורת או הסדרי הראייה, יוצרת היררכיה מיותרת בין ההורים, מקבעת את מעמדה של האם כמטפלת וכובלת אותה לבית ולמטבח ומקבעת את מעמדו של האב כמפרנס ומונעת ממנו קשר מיטבי עם התינוק.

    הנני להביע מכאן את תקוותי שבתי המשפט לענייני משפחה יפנימו שכבר אבד הכֶּלַח על חזקת הגיל הרך וכי טובת התינוק דורשת שכל עוד לאב יש מסוגלות הורית והוא רוצה בכך, אין כל מניעה להעניק לו הסדרי ראיה נרחבים, לרבות לינות לילה, כבר מגיל הינקות ועד משמורת משותפת.

    שלכם, עו"ד ליאור לב

    חשוב לומר שאין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר ו/או חוות דעת ו/או מצג, אלא מתן מידע כללי וחוות דעת אישית.
    כל פעולה שתתבצע על סמך המידע האמור היא על אחריות הפועל בלבד. ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין על מנת לקבל ייעוץ אישי המתאים למקרה שלך.

    ליאור לב: עורך דין גירושין בתל אביב העוסק בדיני משפחה, הסדרי ראיה והפרתם, משמורת ילדים, משמורת משותפת, גירושין, גישור גירושין, הוצל"פ ופשיטות רגל.
     



    נגישות
    menu