טל' 072-33-80-873
 נייד:  052-587-3344 

הסדרי ראיה-מורה נבוכים קצר ולעניין 


הורים רבים שנקלעים או שוקלים הליך גירושין מתעניינים רבות בשאלה מהם הסדרי ראיה מקובלים.

תחילה - מה הם בכלל הסדרי ראיה?
הילדים, בדרך כלל, יבלו את מרבית זמנם במגורים אצל אחד מההורים. אותו הורה מכונה "הורה משמורן".
ואולם, ההורה השני מעוניין אף הוא לבלות ולקבל זמני שהות עם הילדים שלו והליך הגירושין אינו מפקיע ממנו את זכותו לתפקד כהורה ולהמשיך את הקשר ההורי עם ילדיו. לשם כך נקבעים לטובתו הסדרי ראיה בינו לבין ילדיו.

נציין שכאשר בית המשפט לענייני משפחה קובע כי ההורים יקיימו משמורת משותפת לגבי ילדיהם (בין אם נוכח הסכמת ההורים ובין אם למרות שאחד ההורים מתנגד לכך) אזי, במקרה זו, אין "הורה משמורן" עיקרי ואין "הסדרי ראיה" אלא שילדי בני הזוג לשעבר חולקים את זמנם בין הוריהם מחצית מזמני השבוע.

מה אם כן "מקובל" בהסדרי ראיה?
באופן קלאסי נקבע שהילדים הולכים עם אימם, במיוחד אם הם קטנים, לאור "חזקת הגיל הרך" המבוססת על הנחה ארכאית לפיה ילדים קטנים זקוקים יותר לאימם. כיום ישנן המלצות לביטול חזקת הגיל הרך אולם אלו לא התקבלו ובאופן עקרוני בתי המשפט נוטים לקבוע שקטני קטנים  יהיו במשמורת האם.

כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, או במצבים מורכבים יותר, נקבע לעיתים שחלק מהילדים יהיו באופן קבוע אצל האם וחלק אצל האב ואז יש הסדרי ראיה לכל אחד מהם.

הסדרי ראיה "מקובלים" הינם כאלו בהם האב (בדרך כלל), פוגש את ילדיו בין פעמיים לשלוש באמצע השבוע, בדרך כלל אחרי הצהריים - עם או ללא לינה - כשהאיסוף הוא בד"כ ממוסדות הלימוד וכן בכל סוף שבוע שני.

בהתאם לדין היהודי, האב הוא זה שחייב במזונות ילדיו (וזה המקור לפסיקת המזונות) ולפיכך, אם הוא מזין ומפרנס אותם כשהם במשמורתו ע"פ הסדרי הראיה אזי ככל שהללו נרחבים יותר, דמי המזונות עשויים להיות נמוכים יותר. סיטואציה זו עשויה להיות רלבנטית רק למצבים שבהם השהות אצל האב היא משמעותית וקרובה ככל שניתן להיקף של משמורת משותפת של ממש.

הפרות של הסדרי הראיה ואכיפתם:
מה עושים כאשר אחד ההורים - המשמורן או ההורה השני, מפר את הסדרי הראיה?
הסדרי ראייה נקבעים בד"כ בהסכם או ע"פ קביעת ביהמ"ש אשר עשוי להסתייע בעובדים הסוציאליים הממונים על פסקי דין (בעבר הם כונו "פקידי סעד") שהינם בעלי סמכויות להמליץ על היקף הסדרי הראיה בנסיבות בהן ההורים מצויים בסכסוך או נתק ואינם מסוגלים לגבש הסכמות בעצמם.

סוגיית הפרת הסדרי ראיה הינה כאובה, רגישה וגם מאד מתסכלת הן להורה הנפגע והן לקטינים. כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האם, מדובר באב כאוב שהצורך הנפשי האמיתי והעמוק שלו בקשר עם יוצאי חלציו נמנע ממנו. כאשר מדובר בהפרת הסדרי ראיה על ידי האב, מדובר באב אשר אינו דואג להיות בקשר עם ילדיו, לא טורח להקדיש להם מזמנו ואינו מאפשר לאם "הפסקות" כלשהן בטיפול ובדאגה לילדים. בכך, האב מגדיל למעשה את הנטל על האם, הן מבחינת המשאבים נפשיים והרגשיים ושלה וכמובן המשאבים החומריים. כך או כך, מדובר במצב מתסכל ומלחיץ וטומן בחובו השלכות מרחיקות לכת על הילדים

על אף שהסדרי ראיה נקבעים בפסק-דין, הם אינם ברי אכיפה באמצעות רשות האכיפה והגביה ולשכות ההוצאה לפועל מטעמים פרקטיים, שהרי לא ניתן לשלוח מוציא לפועל לביתה של אם מפירה, לקחת ממנה את הילדים ולהעבירם לחזקת האב, לא רק בגלל הטראומה שעלולה להיגרם לילדים אלא גם עקב מגוון רחב של סיבות ומובנות ולא ניכנס במאמר זה לעובי הקורה בגינם.

כמו כן, כל עוד אין עסקינן בחטיפת ילדים או בסיכון חייהם, גם משטרת ישראל לא תוכל לסייע לאב במקרים בהם האם מסרבת לאפשר לו לקיים את זמני השהות והסדרי הראיה עם ילדיו אלא הוא יופנה ע"י המשטרה לעובדת סוציאלית ולמערכת בתי המשפט.
אז איך בכל זאת ניתן לאכוף הפרה של הסדרי ראיה?

אין כיום "חוק הסדרי ראיה" מסודר, אלא הנושא נקבע על ידי הלכות שונות של בתי המשפט.
במקרים בהם האב הוא זה שמפר את הסדרי הראיה, פתוחה בפני האם האפשרות לבקש הגדלה, ואפילו משמעותית, של דמי המזונות בגין ההוצאות הנוספות שנגרמות לה עקב כך.

אם האם היא זו שמפרה את הסדרי הראיה אזי ניתן, בסיוע של עורך דין המתמחה בדיני משפחה:
  • להגיש בקשה לביזיון בית משפט על ידי האם.
  • להגיש בקשה לבית המשפט להורות לאם לקיים את ההסדר (אם היא לא תקיים הוראה זו של בית המשפט אפשר לפעול בנדון).
  • להגיש בקשה להפחתה או ביטול של דמי המזונות.
  • בית המשפט עשוי לקבוע הסדרי ראיה בפיקוח, כלומר בפיקוח עובדת סוציאלית ובמתקן של העיריה או במקום אחר בו האב יכול לפגוש את ילדיו לקיים את הסדרי הראיה בפועל.
יש לזכור שמערכת היחסים עם ההורה השני הגרוש/ה היא מערכת יחסים ארוכת טווח, שבמסגרתה מנסים הצדדים לשמור על איזון בריא והתנהלות תקינה לטובת בריאות הילדים ולכן, כאשר מתקיימת הפרה של הסדרי ראיה, כדאי לנסות בשלב ראשון לשוחח עם הצד השני ולנהל עימו סוג של מו"מ.

יש להיזהר ממצב דברים, כפי שקבע כב' השופט (בדימוס) יעקב כהן בתמ"ש (כפ"ס) 30855/07:

"בידוע, כי כאשר הורה מוביל את ילדיו לכיוון של ניכור מן ההורה האחר, קיים שלב בו אותו הורה רוחץ בניקיון כפיו ואומר: "הילדים הם שאינם רוצים, אני דווקא מבקש מהם להיות בקשר עם ההורה האחר". זהו מצב בו השלים ההורה הגורם לניכור ההורי את מלאכתו והוא מסתמך עתה על הסימפטומים שנגרמו, עקב התנהגותו שלו ועקב המסרים שהעביר לילדים."

על מנת להימנע ממצב הדברים המתואר ע"י בית המשפט לענייני משפחה, רצוי "לתפוס" ולטפל מידית בנושא הניכור ההורי ורצוי לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה ובהסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפתם של הסדרי הראיה.

אם אתם לא מצליחים להסתדר עם בן הזוג השני, גם אם דרך פקיד הסעד, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה/הסדרי ראיה על מנת שיסיע לכם באכיפת הסדרי הראיה.

 
עו"ד לענייני משפחה
הוצאה לפועל
פשיטות רגל
סדר דין אזרחי
תאונות דרכים
פלילי

תחומי עיסוק המשרד

 

טל' 072-33-80-873
נייד: 052-587-3344

 
 

  עו"ד גירושין     עורכי דין גירושין     עורכי דין לפשיטות רגל     עורך דין הוצאה לפועל     עו"ד פשיטות רגל