טל' 072-33-80-873
נייד: 052-587-3344

הסכמי משמורת משותפת


משמורת משותפת
כיום הולכת ומתרחבת התופעה בה שני ההורים חולקים יחדיו באחריות ההורית לטיפול היום יומי בקטין. חלוקה זו, התואמת לערכי השוויון, מאפשרת לשני ההורים להיות גורם משמעותי בחיי הילד. תנאי מקדים לתרחיש זה היינו יכולת שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים.
 

הסדרי ראיה
בהסדרי הראיה השכיחים בישראל נהוג לקבוע כי ההורה שאיננו ההורה המשמורן יפגוש את ילדיו בין פעם לפעמים במהלך השבוע כאשר נהוג שזמני המפגשים הינם משעות אחר הצהריים עד שעות הערב. כמו כן ההורה יפגוש את ילדיו בכל סוף שבוע שני באופן מחזורי.

כאשר מדובר על הסדרי ראיה במהלך החגים, נהוג לחלוק אותם בין ההורים באופן שווה בשווה דהיינו, אם הילדים חגגו חג מסוים אצל הורה אחד אזי בחג זה בשנה הבאה ישהו הילדים עם ההורה השני וחוזר חלילה כך שלמעשה, אחת לשנתיים הילד יחגוג עם אותו הורה את אותו החג.

בהסדרים מסוג זה נהוג גם לקבוע שבמהלך חופשות, זמני השהות של הורי הילד צריכים להתחלק באופן שונה. לדוגמה: בזמן חופשת הילדים מבית הספר נוהגים בדרך כלל להאריך את זמני השהות שכן הילד לא צריך ללכת למחרת לבית הספר. לעיתים אף נקבע שתקופת החופש הגדול תתחלק באופן שווה בין הורי הילד. הסדרי ראיה מורחבים ניתן לקבוע גם באופן מדורג, באופן שהולם את גילו של הילד ולהרחיב בהתאמה את זמני השהות ככל שהילד גדל.

 

הפרת הסדרי ראיה
להורה שאינו משמורן נקבעים הסדרי ראיה עם הקטין ובמסגרתם נקבעים ימי הביקור ושעות הביקור בהם הקטין וההורה שאינו משמורן יוכלו לשהות יחד. הסדר זה יכול להתקיים במתכונות שונות והנושא נתון למו"מ בין ההורים ובמידת הצורך יתערב בכך ביהמ"ש ואף יתכן שייעזר לצשם כך בפקיד או פקידת סעד לסדרי דין.

 

סרבנות קשר
סרבנות קשר היינה תופעה בה ילדים מסרבים לקשר עם אחד ההורים. סרבנות זו הינה, בדרך כלל, תוצאה של הסתה מצד הורה מסויים הגורמת לניתוק הקשר עם ההורה השני. מדובר בתופעה קשה ואכזרית המותירה צלקות קשות בנפשו של הקטין ושל ההורה מסורב הקשר. תופעה זו הוגדרה ע"י הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר כ"תסמונת הניכור ההורי".

 

ניכור הורי
עקרון טובת הילד מנחה את בית המשפט לקבוע את זהותו של ההורה המשמורן ועל פי עקרון זה ייקבעו גם הסדרי הראיה והביקור. לגבי קטינים עד גיל 6 תינתן עדיפות לאם כמשמורן וזאת לאור הפסיקה של "חזקת הגיל הרך". זאת, אלא אם הוכחו ואובחנו אצל האם בעיות קשות במסוגלות הורית (בעיות נפשיות, התמכרויות שונות ועוד). במידה ובית המשפט אינו מצליח לקבוע באופן חד משמעי בידי מי יש להפקיד את המשמורת, ממנה השופט מומחים מטעמו הבודקים את המסוגלות ההורית של בני הזוג. בדיקות אלו נערכות על ידי עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה ובמידת הצורך ע"י מכונים חיצוניים. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם ניתנים פסקי דין בהם נקבע כי דווקא האב יהא ההורה המשמורן.

 

מבחני מסוגלות הורית
כאשר הערכאה השיפוטית מתקשה להכריע בנושא המשמורת בין שני הורים, מקובל להפנות את ההורים למבחני "מסוגלות הורית" במטרה לקבוע מי מבין ההורים ראוי ויכול לשמש כמשמורן של הקטין. יש לציין שמבדקים אלו, שעלותם גבוהה, מבוצעים על חשבון ההורים. תוקפם המדעי של מבחנים אלו שנוי במחלוקת. למעט מקרים קיצוניים, בהם אובחנה בעיה קיצונית של אחד ההורים (מחלת נפש, התמכרות וכדומה), ממצאי המבדקים נמצאו כבעלי ערך זניח ביותר. זאת, במיוחד נוכח התפיסה שמכירה בחשיבות מקומם של שני ההורים בחייו של הילד. כיום אין מתכונת אחידה ומוגדרת למבדקי מסוגלות הורית וכל מומחה פועל לפי גישתו ובוחר באילו כלים לערוך את הבדיקות ובאיזה מינון.

 

פקידות סעד
במקרים רבים, כאשר הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס להיקף הסדרי הראיה, ימנו ביהמ"ש או ביה"ד פקיד סעד מטעמם לערוך תסקיר ולהמליץ בפניהם על הסידור הראוי והמומלץ למשפחה.

עו"ד לב הינו עורך דין בעל ניסיון ומוניטין רב בכל היבטי משמורת ילדים, הסדרי הראיה והפרתם ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי בכל שלב.

 
עו"ד לענייני משפחה
הוצאה לפועל
פשיטות רגל
סדר דין אזרחי
תאונות דרכים
פלילי

תחומי עיסוק המשרד

 

ליאור לב - משרד עורכי דין

טל' 072-33-80-873

 •   כתובת: שדרות בן גוריון 38, ר"ג

 •   דוא"ל: liorlaw7@gmail.com