ככלל, כל הורה שאינו משמורן של הילדים (בדרך כלל זה האב) צריך לשלם מזונות ילדים. אך מה קורה כאשר הילד מסרב לקיים קשר עם האב?
במרבית הליכי הגירושין, זוהי האם שמקבלת את המשמורת על הילדים, ובשל כך האב צריך לשלם מזונות עבור כל אחד מהילדים שבחזקת האם, כדי שהם יוכלו להתקיים ברמה הנדרשת, וכמה שיותר קרוב לרמת החיים אליה הורגלו – מצרכים בסיסיים כמו חינוך, בריאות וביגוד ועד לצרכים "משלימים" או מיוחדים כמו שיעורים פרטיים, חוגים, שיעורי נהיגה וכדומה.
אבל מה קורה כאשר הילדים או אחד מהם מסרב לקיים קשר עם האב? האם גם אז נדרש האב לשלם מזונות? לתופעה הזו אפשר לקרוא מזונות לילד סרבן ונראה שמבחינה משפטית, יש אפשרות לצמצם את חובת המזונות אם הילד לא מעוניין בקשר עם אביו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון.
כמובן שבסופו של יום, מדובר בילדים, ולכן השינוי לרעה במזונות הילד הסרבן ייעשה ברגישות ובזהירות, ורק לאחר שבוחנים את המקרה לעומקו. וכמובן, כל מקרה הוא שונה.
מזונות ילד סרבן
ראשית, צריך לבדוק מדוע הילד סרבן, כלומר מדוע הוא אינו מעוניין בקשר עם אביו. איך קרה שנוצרו בינו לבין האב יחסים שאינם תקינים? או לצורך העניין, מי האשם? אם נמצא שהסרבנות אינה תלויה באב, ניתן יהיה לבטל את תשלום המזונות (עבור אותו ילד). חשוב לציין שבחינת הסרבנות של הילד – מידתה ומקורה – מתבצעת באופן שונה לבחינת סרבנות מצד אדם מבוגר.
לסיום, ביטול או צמצום המזונות אינם המטרה אלא האמצעי – לנסות להביא לכדי ביטול או ריכוך של הסרבנות מצד הילד.