טל' 072-33-80-873

סכסוכים בדיני ירושה בין אחים 

סיכסוכי ירושה בין אחים:

ישנם מקרים בהם אח המגלה כי הוריו, או מי מהם, כתבו צוואה שבמסגרתה הורישו את כל רכושם לאחד האחים והדירו אותו מהצוואה יהיה מעוניין להתנגד לצוואה זו ולהביא לביטולה. או ילד המעוניין לממש את צוואת אמו ולפתע מגלה כי בן זוגה מהעבר מעוניין בחלק מהעיזבון וכי הוא מחזיק בידיו צוואה אחרת...
דוגמה נוספת: ילדיו של אדם שבסוף ימיו היה חולה בדמנציה ומגלים כי המנוח חתם על צוואה בסמוך לפטירתו שבמסגרתה הוריש את כל רכושו לשכן קרוב, עוזרת הבית או כל מאן דהוא אחר, וזאת למרות שברור שהמנוח חתם על צוואה מבלי שהבין על מה הוא חותם....
דוגמה נפוצה אחרת: אח המחזיק בידיו צוואה שבה כל רכוש ההורים מועבר אליו מגלה כי אחיו הקדימו והוציאו צו ירושה, למרות קיומה של הצוואה, ומעוניינים לרשום את נכסי ההורים על שמם.

התנגדות לצוואה:

זהו הליך משפטי הננקט על ידי מי שמעוניין בביטול צוואתו של נפטר.
בדרך כלל הרצון בביטול הצוואה נובע מאחר והמתנגד סבור שגורמים אחרים השפיעו "השפעה בלתי הוגנת" על הנפטר, לכתוב צוואה המקפחת את המתנגד או מאחר שהמתנגד סבור כי הנפטר לא היה כשיר משפטית לכתוב צוואה ו/או כתב צוואה המקפחת את המתנגד, או אף על ידי מי שמחזיק בידיו צוואה אחרת של אותו נפטר. כמובן שייתכן שילוב של עילות לביטול הצוואה.
ע"י הליך של התנגדות למתן צו קיום צוואה ניתן לבטל את הצוואה, אולם בית-משפט לא יעשה זאת בקלות מאחר שכלל הבסיס בדיני הירושות הוא:  כי "מצווה לקיים את דברי המת".
מדובר בהליך משפטי מורכב אשר דורש מיומנות משפטית גבוהה, תכנון אסטרטגי והכנה מדוקדקת.

ביטול צו ירושה:

אחד המקרים הפופולאריים בשנים האחרונות הוא הוצאת צו ירושה למרות קיומה של צוואה. במקרה זה, שהוצא צו ירושה למרות קיומה של צוואה, יש לנקוט בהליך משפטי לביטול צו הירושה. גם הליך זה הוא הליך משפטי מורכב, אך בכפוף לבדיקת בית המשפט ולתנאי החוק ניתן לבטל צו ירושה לאחר נתינתו.
הדין הישראלי  דוגל בעקרון חופש הציווי ונותן לו מעמד גבוה. עקרונית אדם יכול לנשל את יורשיו כרצונו.
בפועל יש גבול לחופש הציווי, וכשאדם מנסה לנשל את ילדיו ייתכן שהצוואה תיפסל.

ירושה על פי דין

בשימוש כשלא נכתבת כלל צוואה, כשיש צוואה חלקית, במקרה של פסילת צוואה.
בשתי האפשרויות האחרונות המעבר לכללי הירושה עפ"י דין הוא לא אוטומטי. הקביעה שירושה לא חלה על כל הרכוש היא שאלה פרשנית. גם בנושא פסילת צוואה: אם לא מדובר על הצוואה הראשונה, עולה השאלה האם חוזרים לצוואה הקודמת או פונים לכללי הירושה עפ"י דין. זו שאלה מורכבת כי בצוואה החדשה יש שני מרכיבים:
א.פסילת הצוואה הקודמת
ב.והוראות חדשות.
 
מה יורשים?

חוק הירושה חל על העיזבון. אין בחוק הירושה הגדרה לעיזבון.
יש המון נכסים שלא כלולים בעיזבון, למשל משק חקלאי, ביטוח חיים (הולך אל המוטבים), קופות גמל, עיזבון דיגיטלי (חשבונות מייל וכו')... חובות יוטלו על היורשים רק על לגובה העיזבון, כלומר לכל הפחות הם ירשו 0 ₪, אך לא ייתכן שירשו חוב ממש.
 
מי הם היורשים?

ע"פ המשפט הישראלי :
אלה הם מעגלי הקִרבה:
המעגל ראשון: צאצאי המוריש וצאצאיהם,
המעגל שני: הורי המוריש וצאצאיהם (אחים, אחיינים, בני אחיינים וכו')
המעגל שלישי: הורי הורים של המוריש וצאצאיהם (דודים, בני דודים וכו')
-אם אין קרובים משלושת המעגלים הנ"ל – לכאורה המדינה יורשת והסכום אמור להיות מושקע בחינוך, בריאות וכו' (סעיף 17 לחוק הירושה).
המדינה יכולה לוותר על זכותה לרשת. למשל אם היה שכן שטיפל בנפטר, או קרוב משפחה שלא נכנס לאחד המעגלים הנ"ל, המדינה יכולה להעביר לו את זכות הירושה.
 
 
 
עקרונות מעגלי הקרבה
  • מעגל קרבה קרוב דוחה באופן מוחלט מעגל קרבה רחוק יותר.
    אם יש ילד/ילדה/נכד/נכדה – ההורים לא יורשים כלל.
    אם יש אח/אחות (אפילו רק מהורה אחד) – סבא וסבתא לא יורשים כלל.
  • בתוך מעגל קרבה דור אחד דוחה את הדור הבא.
    אם יש ילד/ה – הנכדים לא יורשים. אפילו אם הילדים לא טיפלו בסבא והנכדים כן. (אלא אם יש צוואה.)
  • עקרון השוויון בתוך כל מעגל קרבה. יורשים באותה דרגה יורשים באופן שווה.
  • עקרון הנציגות: בנו של מוריש שמת לפני המוריש והשאיר ילדים – ילדיו יורשים במקומו. כלומר הנכדים ירשו את חלקו של הבן. העיקרון לא חל על בן-זוג אלא רק על מעגלי הקרבה.
    למשל: אדם נפטר והותיר אחריו אחות מאותה האם ואותו האב ואח מאותה האם ואב שונה. לאחים אין זכות ירושה עצמאית, הם נכנסים רק לזכויות הוריהם. בזכויות האם נכנסים אח ואחות (ומתחלקים שווה בשווה) ובזכויות האב נכנסת רק האחות (ומקבלת את כל חלקו של האב). לכן האחות תקבל בסה"כ 75% והאח בסה"כ 25%.
פס"ד סינידובסקה: אישה נפטרה ולא הותירה אחריה בן-זוג או צאצאים. הוריה נפטרו לפניה. לפני שהאב נפטר הוא הוליד עוד שתי אחיות עם אישה אחרת. האחיות נפטרו, ונותר בן של אחת מהן. בנוסף נותרה בחיים אחות של אם הנפטרת. לפי דיני הירושה האחיין מקבל הכל, כי קיבל את זכויות סבו (אב הנפטרת) במעגל השני, והדודה (אחות האם) לא מקבלת כלום כי היא במעגל השלישי (היא צאצאית של סבי הנפטרת). במקרה זה היו יחסים קרובים בין הדודה למורישה, ואם המורישה היתה כותבת צוואה היא כנראה היתה מורישה את נכסיה לדודה. התוצאה נראית בעייתית, אין הרבה מקרים כאלה.
 
ירושת בני זוג

במקור בני זוג לא ירשו.
בהמשך נתנו לבני זוג זכויות ירושה.
בהמשך בני זוג קיבלו זכויות ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים,לכן נוצר מעין כפל.
בדיני משפחה יש שתי שיטות לחלק בין בני זוג רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים:
"חזקת השיתוף"
לדוגמא: זוג שהתחתנו לפני 1974 + ידועים בציבור: בעלות 50-50 (העיזבון יכיל 50% מהרכוש)
אם התחתנו אחרי 1974: חל עליהם חוק יחסי ממון. בן הזוג לא בעל 50% מהרכוש, אלא לבן הזוג יש זכאות בשווי של 50%. אם יש דירה שרשומה על שם הנפטר כולה שייכת לעיזבון (ניתן למכור אותה), אבל העיזבון חייב לבן הזוג 50% משוויה. זה פחות טוב לבן הזוג, כי יכולים להיות בעלי חוב אחרים שיהיו קודמים.
 
 
סעיף 11 לחוק הירושה :

ס' 11(א)(2) דירת מגורים: אם חלק מהעיזבון הוא זכויות בדירת מגורים שבה גרו בני הזוג, ובני הזוג היו נשואים 3 שנים ומעלה, ונותרו אחים/צאצאיהם/הורי-הורים – כל הזכויות בדירת המגורים עוברים לבן/ת הזוג. היא לא מתחלקת ביחד עם שאר העיזבון. במצב שבו נשואים במשך שנים רבות וגרים ביחד בדירת מגורים משותפת, אבל חודש לפני המוות הם עברו למגורים קצרים בחו"ל, או למשל הם בעלי דירה מסוימת אבל גרים ביחד בשכירות במקום אחר – נשאלת השאלה על מה הסעיף שם דגש (כי הסעיף דורש מגורים משותפים בדירה שבבעלותם). בפסיקה מתחשבים בנסיבות השונות, למשל אם העזיבה היתה קצרה וכדו'. בכל מקרה זו שאלה שמתעוררת רק במצב שבו נותרו בן זוג וילדים/צאצאיהם/הורים או בן זוג ואחים/צאצאיהם/הורי-הורים, כי זהו המצב היחיד שבו העיזבון מתחלק בין בן הזוג לבין אחרים.
סעיף זה : נותן לבן הזוג בעלות מלאה על המיטלטלין, ובנוסף נקבע חלקו בעיזבון לפי מי שעומד מולם (מי היורשים הנוספים).
אם יש צאצאים (מעגל ראשון) או הורים של הנפטר (מתוך המעגל השני) – בן/ת הזוג מקבל/ת חצי משאר העיזבון.
אם יש צאצאי ההורים (שאר המעגל השני) או הורי הורים (מתוך המעגל השלישי) – בן/ת הזוג מקבל/ת שני שלישים משאר העיזבון.
כלומר כאשר יש בן-זוג ויש הורים – רק ההורים יורשים (ולא צאצאיהם). אם יש בן-זוג ויש סבים (אין הורים) – רק הסבים יורשים (ולא צאצאיהם).
אם לא נותרו קרובים מהנ"ל (ילדים/צאצאיהם/הורים/אחים/צאצאיהם/הורי-הורים) בנוסף לבן הזוג – בן הזוג מקבל הכל.
מה מכיל העיזבון?

 מתייחס לשלב שאחרי חזקת השיתוף, כלומר: אם כתוב שיש בעיזבון דירה – הכוונה היא שיש בו דירה שלמה ולא 50% דירה.
 
(ס' 11) ירושת בני זוג

בן הזוג יורש את המיטלטלין השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף, כולל מכונית. לעתים עולות שאלות לגבי פריטים מסוימים, למשל יצירות אמנות, כלי כסף, כלים מיוחדים ויקרים שהיו בשימוש רק פעם בשנה.
דוגמה: בני זוג נשואים 5 שנים. הגבר מת ומשאיר אחריו בת זוג ואחים. העיזבון מכיל דירה, מטבח עם תנור יקר, סלון יקר, מכונית פורש, חסכונות בסך 1,200,000. המטבח, הסלון והמכונית הולכים לבת הזוג. אם בני הזוג גרו בדירה – גם הדירה הולכת במלואה לבת הזוג. מכל השאר (החיסכון) – 2/3 לבת הזוג ו-1/3 לאחים.
אם העיזבון היה זהה אבל נותרו הורי המנוח ולא אחיו: הדירה מתחלקת ביחד עם שאר העיזבון 50-50. זאת משום שהחריג לגבי דירת מגורים חל רק במקרה שלא נותרו ילדים/צאצאיהם/הורים.
 
 
מתן מענה לשאלותיכם והמלצה מה כדאי לעשות בהמשך, יחסוך מכם משאבים וכוחות נפש לעבור את התהליך על הצד הטוב ביותר.
 
עו"ד לענייני משפחה
הוצאה לפועל
פשיטות רגל
סדר דין אזרחי
תאונות דרכים
פלילי

תחומי עיסוק המשרד

 

טל' 072-33-80-873

 
 

  עו"ד גירושין     עורכי דין גירושין     עורכי דין לפשיטות רגל     עורך דין הוצאה לפועל     עו"ד פשיטות רגל