טל' 072-33-80-873

קצת על דיני ראיות 

 
חובת ההנמקה:
במשפט המנהלי, חובת הנמקה היא עיקרון לפיו החלטותיה של רשות ציבורית
לרבות משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה.
צריכות להיות מלוות בהסברים ובנימוקים, כי כאשר נדרשת הרשות לנמק, הדבר מחייב אותה בבחינה סדורה של קבלת ההחלטות, ובכך הוא מוביל לביקורת עצמית, שעשויה למנוע החלטות שרירותיות או שגויות
על פי החוק, כל החלטה שמקבלת הרשות חייבת להיות מעוגנת בחוקי ישראל, סבירה, מידתית, וגם מנומקת כדין. כל אחד מאלו יכול לשמש כסיבה לערעור על החלטה של הרשות המנהלית, למרבה הצער, חובת ההנמקה היא חובה חוקית אשר רשויות בישראל נוטות לשכוח לעתים הכי תכופות. "הנמקה" במקרה זה היא הסבר ברור לסיבה בגללה התקבלה ההחלטה. כוונת המחוקק היא שהרשות תקבל מעט ביקורת עצמית בהסבר פעולותיה מחד, והגורמים המושפעים מההחלטה לפחות יבינו את ההיגיון של ההחלטה, ויקבלו הזדמנות נאותה לבקר את ההחלטה מאידך.
חוק ההנמקות: נחקק בחוק לתיקון סידרי המנהל (הנמקות), התשי"ט- 1958 :
"עובד הציבור שנתבקש כאמור בסעיף 2(א) וסירב לבקשה, יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו"נימוקים אלו צריכים להיות (כפי שמפרשת הפסיקה בנושא החוק) ברורים, כוללים, וספציפיים.
לרשות המנהלית יש נטייה לשכוח את חובתה לנמק את החלטותיה, בד"כ ההחלטה מלווה בהסבר בסגנון "הפנייה לא עומדת בקריטריונים, לכן מסורבת" או "לאחר שיקולי הגורמים הרלוונטיים הוחלט לדחות את הבקשה".
 -מה הם הקריטריונים וכיצד לא עמדו בהם?
-אלו גורמים רלוונטיים ומה הם השיקולים?
 כל אלו דברים אשר החוק מחייב את הרשות להסביר, ואשר ערעור על ההחלטה יכול להתבסס עליהם.
 
  
להלן דוגמאות:
-איחוד משפחות/תיק חיים משותפים עם בן-זוג שאינו יהודי/עלייה לישראל,
נכתב כי "לא הוכח כנות הקשר" ללא סימוכין ו/או הנמקות רחבות יותר, כלומר הרשות המנהלית לא נימקה כראוי קביעה זו.
במקרים כאלה יש בהחלט סיבה סבירה להגיש ערר על ההחלטה.

מתי הרשות המנהלית פטורה מחובת ההנמקה?

חובת ההנמקה אינה חלה על החלטות שהתקבלו עקב שיקולים ביטחוניים, כאשר ההחלטה יכולה לפגוע באדם אחר, וכאשר בגילוי שיקולי ההחלטה יש משום גילוי סודות מקצועיים. הרשויות מכירות את הפטור הזה ולעתים עושות בו שימוש לרעה. הנושא בולט במיוחד, בביקורת הגבולות שם יש נטייה לעצור תיירים להבדיל ממקרים פליליים כגון חשד להברחת סמים וכו',ולמנוע כניסתם לארץ עקב חשש להשתקעות ועבודה בישראל. אך אלו שיקולים שהחוק מחייב את הרשות לנמק ביתר פירוט מ"האינטואיציה המקצועית" עליה מתבססות הרבה החלטות בנתב"ג. לכן מוסיפים לסירוב הכניסה סעיף 2, "חשש לביטחון המדינה", ואז יש גושפנקא לרשויות להימנע מהחובה לנמק את ההחלטה כנדרש.

האם אי-עמידה בחובת ההנמקה פוסלת את ההחלטה?

 אם הרשות המנהלית לא מנמקת את החלטותיה, או מנמקת אותן בצורה שאינה ספציפית, ברורה, סבירה, או עומדת במבחן ההיגיון הבריא – אין הדבר אומר שהחלטה זו סופה להיפסל על ידי בית המשפט או כל ערכאת ערר. בחוסר ההנמקה יש רק בכדי סיבה לקרוא לנציג הרשות להסבר ההחלטה בפני הערכאה המשפטית הרלוונטית. רשויות השלטון יידרשו להוכיח כי ההחלטה שקיבלו עומדת במבחן החוקים, התקנות והסייגים, וכי התקבלה בשיקול דעת ראוי. יחד עם זאת, החלטה של רשות מנהלית בישראל אשר לא עומדת בחובה החוקית של הנמקה, עשויה להביא לשיקול-דעת מחודש ואף לשינוי ההחלטה.
חובת ההנמקה זכתה להכרה מחודשת ומודגשת בהחלטה שהתקבלה (2006) תחת ידו של בית המשפט העליון, על ידי השופטת עדנה ארבל (רע"א 1982/05). ההחלטה מדגישה את חשיבות חובת ההנמקה, מעלה על נס את תרומתה לביסוס אמון הצדדים במערכת המשפט וככלל מדגישה את העובדה כי היעדר הנמקה עשוי לשמש כעילה לביטול פסק דין או החלטה. בהחלטה זו קיבל בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהופנתה נגד החלטות לא מנומקות של הערכאות הנמוכות. בית המשפט העליון הורה על החזרת התיק לבית משפט השלום כדי שהאחרון יחליט מחדש, והפעם בהחלטה מנומקת, בבקשה שהונחה בפניו.
ההחלטה מדגישה את זכותו המלאה של הצד המפסיד לקבל הסבר שיפוטי המפרט את טעמי ההכרעה. בעל דין שהפסיד , חייב לדעת על שום מה ולמה הפסיד. להחלטות אילמות אין מקום בבית המשפט.
יש לזכור: החלטה בלתי מנומקת הינה כר נרחב ונוח לערעור. היעדר הנמקה פוגע במראית פני הצדק.
מתן מענה לשאלותיכם והמלצה מה כדאי לעשות בהמשך, יחסוך מכם משאבים וכוחות נפש לעבור את התהליך על הצד הטוב ביותר.
עו"ד לענייני משפחה
הוצאה לפועל
פשיטות רגל
סדר דין אזרחי
תאונות דרכים
פלילי

תחומי עיסוק המשרד

 

טל' 072-33-80-873

 
 

  עו"ד גירושין     עורכי דין גירושין     עורכי דין לפשיטות רגל     עורך דין הוצאה לפועל     עו"ד פשיטות רגל