דיני ראיות המתנהלים בבית משפט לענייני משפחה:
חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995

סדרי דין וראיות
8.     (א)   בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות                        עדים או כללי ראיות חסויות.
        (ב)   בית המשפט לענייני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של                             קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין.
        (ג)   מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט.
        (ד)  הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.
        (ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

ערעור
9. לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לענייני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לענייני משפחה, לרבות      שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.
גילוי מסמכים וחובת הגילוי:
ע"פ תקנה 258ט' על בעל הדין לצרף רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו, הנ"ל יצרף צילום/העתק לכתב הטענות , תקנה 114א'(לתקנות סדר דין אזרחי), קובעת כי מגיש כתב הטענה לא רשאי להגיש את המסמך כראייה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל-הדין הצדק סביר למחדלו. במידה והרשה בית-המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים.
משמע: בעל דין אשר אשר לא צירף את מסמכיו לכתב טענותיו, לא יוכל להגישם בשלב מאוחר יותר בכפוף לחריג הקובע: הגשת מסמכים תתאפשר בשני תנאים:
1. קבלת רשות מבית-המשפט,
2. קיים הצדק סביר למחדלו של בעל-הדין.
עולה השאלה: מדוע דווקא בבית-המשפט לענייני משפחה נהוגה החמרה זו? כי שם יש חשיבות מרובה לעיקרון השקיפות המירבי, ואם אחד מהצדדים לא ממלא את חובת הגילוי המוקדם בה הוא חייב, לצד השני אין מענה למעשיו.
יש לציין כי בסדר דין אזרחי הגשת תביעה עד לסך של 75 אלף ₪ תוגש התביעה בסדר דין מהיר והעקרונות החלים בבית המשפט לענייני משפחה דומים מאוד לתביעה במתכונת של סדר דין מהיר.
ראה לעניין זה תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי-1984 .

דין מסמך חסר:
בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מכללי הדיון על מנת להגיע לתוצאה צודקת ע"פ סעיף 8 המפורסם והחריג בכללי בית המשפט וזאת בחוק בית-משפט לענייני משפחה:

בית המשפט סמכות להתערב ולהעלות טיעונים שלא הועלו, מכוח סדרי הדין והראיות שנקבעו בסעיף 8 לחוק. אף על פי שהמדובר בסדרי דין ודיני ראיות שונים מהדרך הרגילה, קבע סעיף 8 – בית המשפט יבחר את הדרך הנראית לו כטובה ביותר. בניגוד לשיטה האדוורסרית, הנהוגה בארץ, לפיה עוה”ד קובע את הטקטיקה.  
שיטה זו  מקובלת במיוחד בארצות בהן נהוג המשפט המקובל בה משמש שופט או חבר מושבעים  מכריע פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין, ואינו לוקח חלק אקטיבי בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון.  כאן בית המשפט יתערב הרבה יותר. למשל, אם טיעוני העורך דין לא מספקים, אזי בית המשפט יתערב ויעלה טיעונים שלא הועלו.
 
הכללים המפורטים לעיל חלים הכל הנושאים והעילות בענייני משפחה משפחה לרבות:

מזונות ילדים משמורת ילדים הסדרי שהות ראיה פירוק שיתוף ועוד . 
 
יצוין כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אשר אמורות להיכנס לתוקף בעתיד אף הן מכרסמות בשיטה האדווסרית (ראה לעניין זה מאמרי תחת הכותרת "סדר דין אזרחי"


 
התצהיר:
תקנה 258ח' לתקנות סדר דין אזרחי קובעת את חובת צירוף התצהיר לכתב תביעה, כתב הגנה,
כתב תשובה לעד שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה.
התצהיר של בעל הדין יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו באופן אישי.
תצהיר זה יכול לבוא במקום חקירה ראשית, אך בנסיבות מיוחדות רשאי בית-המשפט להחליט
שהעד יעיד בחקירה ראשית גם בע"פ בנושאים שבית-המשפט יקבע.(תקנה 169ב' לתקנות סדר דין אזרחי).
במידה ובעל-דין פסול-דין, יש אפשרות כי התצהיר יינתן ע"י אפוטרופסו או ידיד קרוב.
תצהיר ניתן ע"פ פקודת הראיות (נוסח חדש, התשל"א-1971), וכי לפני-כן מוזהר החותם כי עליו להצהיר
אמת, אחרת יהיה צפוי לעונש מירבי של 3 שנות מאסר.
תצהיר בכתבי טענות בדיני משפחה אינו מפרט את כלל העובדות והראיות שבבקשה אלא בדומה לתצהיר הניתן בבג"צ : המצהיר מאשר את כל הנכתב בבקשה העיקרית הא ולא.