• טל' 077-54-30-040
    נייד: 052-587-3344

  • טל' 077-54-30-040
    נייד: 052-587-3344



  • ילד מרדן

    ניכור הורי – טעם להימנעות משלילת מזונותיו של ילד מרדן?

    האם רשאי ביהמ"ש לשלול את מזונותיו של קטין מורד אשר מסרב לפגוש את אביו ומתנהג כלפיו באופן מחפיר ומביש, ומה קורה כאשר האם היא זו אשר מסיתה את הקטין כנגד אביו?

    סעיף 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע, כי בית המשפט רשאי לפטור אדם מחובת מזונות באופן חלקי או מלא, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי למזונות התנהג כלפיו. על-מנת שבית המשפט ייזקק לשאלה, אם עליו לפעול כאמור בסעיף 9 לחוק הנ"ל, עליו לקבוע תחילה אם הוכחו העובדות, המצדיקות את בחינתה של הסוגיה.

    לצורך שלילת המזונות, אין להבין את הביטוי "התנהגות מחפירה" שבסעיף 9 לחוק הנ"ל כך שהתנהגותו של הזכאי למזונות חייבת להיות תוצאה של כוונה לפגוע באב, אלא די בכך שהפגיעה באב היא תוצאה טבעית של ההתנהגות המחפירה.

    ההלכה המשפטית קובעת שכאשר נדרש ביהמ"ש להטיל סנקציה כה חמורה של ביטול מזונות, עליו לעשות זאת בזהירות ובריסון ורק במקרים קיצוניים בלבד ובכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים:

    א.    כי קיימת הוראת בית משפט או ביה"ד המחייבת את הקטין לקיים קשר עם האב.

    ב.    כי ניתן לתלות את האשם בסרבנות הקשר רק בקטין ולא בנסיבות אחרות המצדיקות  לכאורה את הסרבנות.

    ואלו הנימוקים לשלילתם של מזונות קטין סרבן על פי הפסיקה:

    א.    הנימוק הראשון – מטרת הפטור לכפות על הקטין את מרות האב על מנת שיהיה עמו בקשר.

    ב.    הנימוק השני – מאחר שמעל גיל שש חיוב המזונות הוא מדין צדקה, אין חובה לתת צדקה לאדם שמתנכר אליך.

    ג.    הנימוק השלישי – ילד שמתנכר לאביו לא נחשב לקרוב שיש לו עדיפות בקבלת צדקה.

    פרמטרים נוספים אשר ייבחנו ע"י ביהמ"ש הם:

    א.    האם קיימת חלופה מתונה יותר משלילתם המוחלטת של המזונות כגון הקטנת המזונות כאשר ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים.

    ב.    האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה או אשמה מצד האם.

    ג.    האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי, כגון מימון הטיפול.

    ד.    האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.

    ה.    מה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומם הסביר של הקטינים.
     
    יש להדגיש כי נטיית בתי המשפט הינה להימנע ככל הניתן משלילת מזונותיו של ילד סרבן שכן "הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, היא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים".

    בתי המשפט יירתעו מלהטיל על הקטין את האשם במצב הנפשי והרגשי אליו הוא נקלע עקב המצב הרעוע בין ההורים ויתכן שיחס הקטין לאב הוא פועל יוצא
    של האכזבה ושל התסכול שנולדו באווירה של הגירושין ואחריה:
    "לא הקטין הוא זה שהרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה
    בלתי נורמלית".

    גם במקרים בהם התמלאו לכאורה התנאים לשלילת מזונותיו של ילד מרדן מחמת התנהגות מחפירה, באם אין בנמצא מקור הכנסה חלופי, ואפילו בדוחק, גם ילד המתנהג בצורה מחפירה זכאי לקבל מאביו מזונות מדין צדקה, על מנת שעול גידולו לא יוטל על שכמו של הציבור: "הפטור של האב אינו החלטי, בכל הנסיבות, כי אפילו הבן או הבת מרדנים, אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כול".

    ניכר אם כן, שלא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטיה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין וגם לא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית.

    מאידך, נקבע לא אחת שאב איננו כספומט וכאשר ילדים בגילאים 15 – 14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית. החיוב במזונות אינו חיוב מוחלט, והוא תלוי גם בהתנהגות הילדים.

    קיים מתאם הפוך בין גיל הילד המרדן לבין סיכויי ההצלחה של האב המנוכר בתביעה לביטול מזונות דהיינו, ככל שהילד צעיר יותר – הרף הנדרש בתובענה מסוג זה הוא גבוה יותר וסיכויי הצלחתה נמוכים יותר ולהיפך. ואולם, ככל שהילד בוגר, בוודאי שמעת הגיעו לגיל 14 ואילך, וכאשר ביהמ"ש משתכנע שאין תקווה לשקם את הקשר, וכל עוד אין פגיעה משמעותית בצרכיו הבסיסיים של הקטין, מזונותיו של ילד מרדן בהחלט עשויים להישלל.

    לסיכום:

    א.    לבתי המשפט יש סמכות לשלול מזונות מקטינים מרדנים וסרבנים כאשר התנהגותם עולה כדי התנהגות מחפירה ובלבד שהאב עשה
            כל אשר לאל ידו על מנת להביא לחידוש/המשך הקשר.

    ב.    סנקציה זו ננקטת ומיושמת במשורה ומזונות הקטין נדיר כי ישללו עד גיל מצוות וקל וחומר במקרים של קטני קטנים.

    ג.    לא יבוטלו מזונות קטין מרדן וסרבן אם הדבר יביאו לחרפת רעב או פת לחם והוא יהפך למעמסה על רשויות המדינה.

     



    נגישות
    menu