• טל' 077-54-30-040
    נייד: 052-587-3344

  • טל' 077-54-30-040
    נייד: 052-587-3344



  • צוואות וירושות – העליון: "אי אפשר להעניק מתנה אחרי המוות"

    צוואות וירושות 

    עו"ד ליאור לב –  פורסם:  04.01.16 , 08:19 ב YNET
     
    אישה אמידה הלכה לעולמה מבלי להשאיר צוואה. מכאן החל מאבק ירושה ארוך בין אחותה של המנוחה לבין האחיינים שלהן. מה קבע השופט הנדל?
     
    סכסוך ירושה משפחתי, שעסק באישה אמידה שהלכה לעולמה מבלי להשאיר צוואה, עבר שלוש ערכאות שיפוטיות והסתיים לאחרונה בקביעה של בית המשפט העליון: לא ניתן להעניק מתנות לאחר המוות, ורצוי להסדיר נושאים כאלה בצוואה רשמית.

    מצד אחד של הסכסוך המשפחתי עמדה אחותה הערירית של המנוחה, ומנגד ניצבו ארבעת האחיינים שלה – ילדי אחיהן. המנוחה השאירה חשבון בנק ובו סכום גבוה, שאליו צירפה את אחותה כשותפה זמן קצר לפני מותה. האחות טענה שמדובר במתנה שהוענקה לה על ידי אחותה עוד בחייה, ומכאן שמחצית מהכספים בחשבון שייכים לה, והמחצית האחרת לעיזבון.

    מנגד טענו האחיינים שיש לחלק את כל הכספים שבחשבון בין היורשים החוקיים.

    בית המשפט לענייני משפחה בחיפה שמע את עדויות עובדי הבנק, וקבע שהמנוחה התכוונה להעניק לאחותה מתנה לאלתר עוד בחייה. בהתאם נקבע כי 75% מכספי החשבון שייכים לאחות.

    האחיינים ערערו לבית המשפט המחוזי בחיפה, שהפך את ההכרעה ופסק לטובתם. שופטי המחוזי קבעו כי המנוחה רצתה להעניק לאחותה מתנה רק לאחר מותה ולא בחייה, אלא שמתנה כזו אינה תקפה מבחינה משפטית. לפיכך נקבע כי הכספים יחולקו לפי חוק הירושה, כך שהאחות זכתה רק ב-50% מהכספים בחשבון.

    האחות הגישה בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון, ובה טענה שמעדויות עובדי הבנק ברור שהמנוחה התכוונה להעניק לה את הכספים כמתנה עוד בחייה. לדבריה, גם אם הדבר סותר את חוק הירושה, יש לקבל טענותיה מכוח עקרון הצדק, שכן בין כה וכה כוונת המנוחה ברורה, ועל כן אין לשלול ממנה את המתנה.

    "המוות גובר על המתנה"
    אבל השופט ניל הנדל דחה את בקשת האחות וכתב: "נאמר זאת בצורה חדה – המוות גובר על המתנה. דהיינו, אדם רשאי להעניק מתנה במהלך חייו, אך אין הוא רשאי להתחייב במתן מתנה לאחר מותו. הרוצה להעניק רכוש לנהנה מסוים לאחר מותו, יתכבד לערוך צוואה בהתאם".

    בכדי לפסוק לטובת האחות, הוסיף השופט הנדל, יש להוכיח שהמנוחה התכוונה חד-משמעית להעניק לה מתנה עוד כשהייתה בחיים. "הוכחה כזו אין", כתב והוסיף שעמדת המנוחה לא הייתה חד משמעית. בנוסף, העובדה שבחרה שלא לערוך צוואה מטה את הכף לטובת עמדת האחיינים.

    בנוגע לשותפות בחשבון הבנק הבהיר השופט הנדל שכשמדובר בחשבון שאליו צורף שותף – בניגוד לחשבון שמלכתחילה נפתח במשותף – יש להוכיח שני דברים על מנת שנראה בשותף המצטרף כ"מקבל מתנה" שבמקרה הזה לא הוכחו: כוונה להעניק מתנה, וכאמור, הוכחת העיתוי (לפני המוות).

    בסיכומו של דבר הסכים השופט הנדל עם הכרעת בית המשפט המחוזי ודחה את הבקשה. "על הרוצה להעניק כספים לאחר המוות לעשות זאת דרך צוואה", סיכם והזכיר שצוואה היא הערובה הטובה ביותר להבטיח את שרצונו של המוריש יכובד לאחר מותו.

    לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
    הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה, ירושות וצוואות
    הכותב לא ייצג בתיק
     


    נגישות
    menu