נושא משמורת ילדים הינו אחד הנושאים הטעונים ביותר בין ההורים. החוק במדינת ישראל קובע כי שני הוריו הביולוגיים של הקטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. יש להבחין היטב בין  אפוטרופסות שאינה פגה עם הגירושין והיא תקפה גם לאחר גירושין ולמעשה עד הגיע הקטין לגיל 18 לבין מונחים אחרים כגון משמורת ועוד. כידוע, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, גם, כאמור, לאחר הגירושין וזכותם לקחת חלק בקבלת החלטות הנוגעות לידיהם דוגמת חינוכם, מקום מגוריהם, בריאותם וכיו"ב אינה נגרעת או פוחתת.

במקרה בו ההורים נפרדים זה מזו נדרש לקבוע אצל מי יגדלו הילדים ומי יהיה המטפל העיקרי בהם. כלומר, יש לקבוע מי יהיה הורה המשמורת. קביעה זו נעשית או בהסמכת ההורים באמצעות הסכם שנערך ואושר ע"י בית המשפט או, במקרה של אי הסכמה, בית המשפט הוא שיכריע בסוגיה זו. למשמורת על הקטין והיקפה ישנן משמעויות כלכליות נרחבות, הן ביחס לגובה המזונות למשל והן בהנחות והטבות שונות כגון: הנחה בארנונה וכדומה.

משמורת משותפת

כיום הולכת ומתרחבת התופעה שבה שני ההורים חולקים יחדיו באחריות ההורית לטיפול היום יומי בקטין. חלוקה זו, התואמת לערכי השוויון, מאפשרת לשני ההורים להיות גורמים משמעותיים בחיי הילד. תנאי מקדים לתרחיש זה הינו יכולת שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים, למרות שפסקי דין מאוחרים יותר סייגו התניה זו בחלק מהמקרים.

הסדרי שהות הקטינים ובשם הקודם הסדרי הראיה

הסדרי שהות הילדים אשר נקבעו ונהוגים בישראל קובעים כי הורה אשר אינו נחשב ההורה המשמורן יכול לפגוש את ילדיו בין פעם לפעמים במהלך השבוע, בד"כ משעות אחר הצהריים עד שעות הערב ולעיתים גם כולל לינה. כמו כן, ההורה שאינו המשמורן, יפגוש את ילדיו בכל סוף שבוע שני באופן מחזורי. הסדרי ראיה לגבי חגים ומועדים בישראל מאופיינים בחלוקת זמנים שווה בין ההורים דהיינו, אם הילדים חגגו חג מסוים אצל הורה אחד אזי את אותו החג שיחול בשנה שלאחריה, יחגגו הילדים עם ההורה השני וחוזר חלילה בשנה הבאה כך שלמעשה, אחת לשנתיים הילד יחגוג עם אותו הורה את אותו החג.

הסדרים דומים נהוג לקבוע גם במהלך חופשות או אז הורי הילד יחלקו את זמני השהייה עם הילד באופן שונה מהרגיל. דוגמה אשר מסבירה את הנושא – בזמן חופשת הילדים מבית הספר נוהגים בדרך כלל להאריך את משך השהייה עם הילד שהרי הוא אינו צריך ללכת לבית הספר ביום למחרת. לפעמים אף נקבע שתקופת החופש הגדול תתחלק באופן שווה בין הורי הילד. הסדרי ראיה מורחבים ניתן לקבוע גם באופן מדורג, לפי גילו של הילד ובהתאמה לשתי מדרגות של גילאים (או לעתים יותר יותר) אשר לפיהן ההסדרים ישתנו ויתרחבו.

הפרת הסדרי השהות 

להורה שאינו המשמורן נקבעים הסדרי ראיה עם הקטין, במסגרתם נקבעים ימי הביקור ושעות הביקור בהם הקטין וההורה יוכלו לשהות יחדיו. הסדר זה יכול להתקיים במתכונות שונות והנושא נתון למו"מ בין ההורים. כאשר מתגלה סכסוך בין ההורים על רקע של הסדרי ראיה, ניכור ועוד אזי, במידת הצורך, יתערב בכך ביהמ"ש/ביה"ד ואף ייעזר בפקיד או פקידת סעד לסדרי דין.

הפרת הסדרי הראיה מצד ההורה המשמורן משמעה הפרת זכותו של ההורה האחר להיות בקשר מיטיב עם צאצאיו ולכך ישנן השלכות לא פשוטות אשר לעיתים מחייבות התנהלות ארוכת שנים בבתי המשפט.

סרבנות קשר

סרבנות קשר היינה תופעה של ילדים המסרבים לקשר עם אחד ההורים. סרבנות זו הינה, בדרך כלל (אך לא רק) תוצאה של הסתה מצד הורה מסויים הגורמת לניתוק הקשר עם ההורה השני. מדובר בתופעה קשה ואכזרית המותירה צלקות קשות בנפשו של הקטין ושל ההורה מסורב הקשר. תופעה זו הוגדרה ע"י הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר כ"תסמונת הניכור ההורי".

אגב, אם שמסיתה את הילדים עשויה לאבד את המשמורת על ילדיה; זהו מקרה נדיר אך הוא עשוי להתרחש, כמו למשל במקרה הזה. במקרים אחרים עשוי בית המשפט להפחית או לשלול כליל את מזונות הקטין.

ניכור הורי

עקרון טובת הילד הוא זה שמנחה את בית המשפט לקבוע את משמורתם של הילדים ועל פי עקרון זה ייקבעו גם הסדרי הראיה והביקור. עד גיל 6, העדיפות היא לקבוע את האם כמשמורנית וזאת לאור דוקטרינת "חזקת הגיל הרך" שנקבעה בפסיקה. זאת, אלא אם הוכחו ואובחנו אצל האם בעיות קשות במסוגלות הורית שלה (בעיות נפשיות, התמכרויות שונות ועוד). במידה וביהמ"ש אינו מצליח לקבוע באופן חד משמעי בידי מי יש להפקיד את המשמורת, ממנה השופט מומחים מטעמו הבודקים את מסוגלותם ההורית של בני הזוג. בדיקות אלו נערכות על ידי עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה ובמידת הצורך ע"י מכונים חיצוניים. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם ניתנים פסקי דין בהם נקבע כי דווקא האב יהא המשמורן העיקרי גם בעניינם של קטני קטנים.

מבחני מסוגלות הורית

כאשר הערכאה השיפוטית מתקשה להכריע בנושא המשמורת בין שני הורים, מקובל להפנות את ההורים למבחני "מסוגלות הורית" במטרה לקבוע מי מההורים יכול לשמש משמורן ראוי יותר לקטין. יש לציין כי מבדקים אלו, שעלותם גבוהה, מבוצעים על חשבון ההורים. תוקפם המדעי מבחנים אלו שנוי במחלוקת, למעט מקרים קיצוניים בהם אובחנה בעיה קיצונית של אחד ההורים (מחלת נפש, התמכרות וכדומה). ממצאי המבדקים התבררו לעיתים קרובות כבעלי ערך זניח ביותר וזאת, במיוחד לנוכח התפיסה שמכירה בחשיבות מקומם של שני ההורים בחייו של הילד. כיום אין מתכונת אחידה ומוגדרת למבדקי מסוגלות הורית וכל מומחה פועל לפי גישתו ובוחר באילו כלים לערוך את הבדיקות ובאיזה מינון.

פקידות סעד
במקרים רבים, כאשר הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לזהות ההורה המשמורן ו/או לגבי היקף הסדרי הראיה, ימנה ביהמ"ש/ביה"ד פקיד סעד מטעמו לצורך עריכת תסקיר ועל מנת להמליץ בפניו על הסידור הראוי והמומלץ למשפחה.

עורך דין ליאור לב הינו בעל ניסיון ומוניטין רב בכל היבטי משמרות ילדים, הסדרי הראיה והפרתם ויעניק לכם טיפול מקצועי ויסודי בכל שלב.